נושא הבלוג

קצת קשה לדחוס יותר מ- 25 שנות ניסיון של תיב"ם מכני תלת ממדי והדפסה תלת ממדית לתוך בלוג אחד. אבל, זה כייף לנסות.
הבלוג מיועד למקצוענים ולחובבים ב 3D CAD וב 3D Printing למי שרוצה ללמוד ולהבין יותר על הטכנולוגיה ועל החידושים בתחום. אשמח לתגובות ולשיתוף.

יום שלישי, 12 באפריל 2011

למה לא עכשיו ?

שני זנים של חנויות מושכים אותי תמיד פנימה. חנויות ספרים וחנויות מחשבים. את שתיהן אני אוהב גדולות, כמה שיותר, במיוחד את חנויות הספרים. ואני תמיד חייב לצאת עם ספר, גם אם הרבה פעמים אני שם אותו בצד אחרי פחות ממאה עמודים. נסים טאלב, בספרו "הברבור השחור" (אין קשר לסרט), מספר על הספרייה הענקית של אומברטו אוקו, מחבר "שם הורד", וטוען שאיכות הספרייה נמדדת דווקא בכמות הספרים שעוד לא קראת, תודה נסים, עזרת לי להשקיט את המצפון ולשים בצד את הספר שלך אחרי פחות משליש. 

כמו חנויות דיסקים וספריות הווידאו, גם חנויות ספרים הן מוצר של העבר,ההצדקה לקיומן הולכת ופוחתת וכנראה טוב שכך. יש טכנולוגיות שפשוט לא מתאימות יותר לעולם המודרני. בחנות הספרים אני מרגיש שיך לעידן מתקדם יותר אבל, בחנויות המחשבים הסיפור הוא אחר. שם, בתור משתמש CAD ותיק, כאשר אני ניצב ליד הקונסולות החדישות, אמצעי הקלט המתקדמים ומסכי הענק אני פתאום מרגיש מיושן. יש תקופות כאלו, כל עשור או יותר שהטכנולוגיה ה"עממית" רצה כל כך מהר קדימה שאנחנו המקצוענים נשארים קצת מאחור.

קחו למשל את עולם המירוצים. מכוניות, אופניים לא משנה. נהוג לומר שהמרוצים משביחים את הגזע. בעולם התחרותי בו כל יתרון קטן קובע, היצרנים כל הזמן זורקים לזירה טכנולוגיות חדשות שבהמשך מחלחלות גם לקהל הרחב ומוצאות דרכן למכוניות עממיות. לדוגמה, מנועי הטורבו או הזרקת הדלק הופיעו במרוצים זמן רב לפני שהפכו לנחלת הכלל. האם לא ניתן לראות גם במשתמשי התיב"ם סוג של נהגי מרוצים? כאלו העושים שימוש בטכנולוגיות החדישות ביותר כדי לקבל כל יתרון תחרותי במירוץ נגד הזמן להוצאת מוצר חדש וטוב יותר לשוק. לפעמים זה באמת כך אבל, לעתים נפתח פער טכנולוגי וידו של המשתמש הביתי פתאום עליונה.
 פעם עבדו ככה - Catia v4 על תחנת עבודה שלך SUN 



קצת לפני שנכנסתי לתחום התיב"ם המצב היה דומה. משתמשי תיב"ם מתקדמים עבדו על מחשבים ייחודיים שזכו לשם המרשים ומעורר הכבוד "תחנות עבודה" וזאת להבדיל מה PC - ראשי התיבות הלא מרשימים ל "מחשב אישי". לאחר הופעת חלונות של מקרוסופט, ההבדל העיקרי היה שתחנות העבודה עלו המון, אבל ממש המון כסף, הריצו מערכות הפעלה מבוססות יוניקס שהיו יקרות להחריד וסיוט למשתמש הפשוט, לכל תחנת עבודה הייתה גרסת יוניקס ייחודית שנכתבה עבורה עם ממשק שונה לגמרי ואם כל זה לא מספיק, אז גם לכל תוכנה ביוניקס היה ממשק ייחודי משלה עם סט פקודות ושפה משלה. באותה התקופה, משתמש תיב"ם שעבד רק על תחנת עבודה נשאר מאחור בכל הקשור ליכולות אופיס ואינטרנט שהיו זמינות למשתמש הביתי על מחשב PC כמו גם שלל התוכנות הענק לכל נושא שחלונות נתנה להן פלטפורמה מצוינת. כדי להתגבר על הפער, צוידו לא פעם משתמשי התיב"ם על יוניקס גם במחשב PC.
אבל עד להופעת SolidWorks ודומותיה, המצב של משתמשי תיב"ם על PC לא היה מזהיר והם הוגבלו לשימוש בתוכנות DOS או בתוכנות דוס שחזרו בשאלה ועברו לחלונות בצורה רשלנית ומצחיקה. בפעם הראשונה שנתקלתי בתיב"ם על PC היה זה עם גרסת ה 12 של אוטוקאד. כמי שכבר עשה צעדים בעולם של חלונות ותוכנות לחלונות אני זוכר שהתגובה הראשונה שלי הייתה "מה זה החרא הזה" . האוטוקאד 12, שרצה על דוס,  הייתה, בצדק רב,  מוערכת אז בעולם המקצועי כתוכנה טובה ויציבה אבל, לעומת ההיצע של סביבת חלונות ועבודה עם עכבר, תוכנת דוס הפועלת בהקלדת פקודות נראתה שייכת לעידן אחר. מאוחר יותר, אוטודסק התעלמו לחלוטין מהאמונה התפלה הרווחת בעולם הנוצרי ועברו לחלונות עם גרסה 13 הידועה לשמצה ועדין נותרו חיי המשתמשים קשים ומסורבלים כי בינינו, תוכנה שאי אפשר לפתוח בה שני חלונות בו זמנית היא לא ממש חלונות. אגב, סוליד אדג' בהגיע תורם , לא לקחו סיכונים ודילגו מגרסה 12 הישר לגרסה 14.

הביטו שוב בסביבת ה CAD שלכם, כמה טכנולוגיות נפוצות שעדין חסרות מאוד בסביבה הזו:

אמצעי קלט - מסכי מגע, חיישני תנועה ותאוצה, תוכנות שמופעלות בעזרת מצלמה, זיהוי קולי ועוד תכונות שימושיות ונפוצות שעדין נדירות בשימוש ב CAD.
רשתות חברתיות - Vuuch עושה את צעדיה הראשונים לשימוש ברשת חברתית ככלי לסביבת המוצר אבל, עדין רחוק היום לשימוש בפייסבוק ככלי ה PLM . אולג ש. כתב על כך ממש לאחרונה בבלוג המושקע שלו לענייני PLM.
קוד פתוח -  תוכנות "פתוחות" הפכו לחלק חשוב בעולם ומניע את עולם המחשוב אבל, אני עדין לא רואה את ה" Firefox " של עולם התיב"ם מגיע לעולם.
App Store - ראו רשימה בבלוג זה מחודש פברואר "ומה עם חנות אפליקציות..."
יכולות גרפיות - יכולות הרינדור בזמן אמת של קונסולות המשחקים המודרניות מדהימות לעומת הביצועים של תוכנות התיב"ם בהרכבות גדולות עם הרבה פרטים.
יכולות גישה , מחשוב ענן - את הבלוג הזה התחלתי על מחשב ה PC שלי, ואני מתכנן בערב לכתוב על הטבלט שמריץ אנדרואיד, יכול להיות ששינויים נוספים  יבוצעו ממחשב המולטימדיה שמריץ אובונטו לינוקס ואולי, ארצה להראות פסקה כל שהיא לחבר עם Iphone .  מתי כבר קבצי בתיב"ם יהיו זמינים לעריכה מכל מקום?

גל רז








יום שישי, 18 במרץ 2011

תוכנות בתחפושת - טור לפורים

תוכנות בתחפושת או , אולי נכון יותר לקרוא לזה - חיקויים?  למען האמת, הכוונה המקורית היא בדרך כלל להתחפש, ממש ככה. את התחפושת נמצא כמעט תמיד בממשק המשתמש ולעיתים, גם ביכולת להריץ אפליקציות שנכתבו לתוכנה מתחרה וגם, לפתוח ולשמור קבצים של אחרים ממש כאילו שהם נוצרו בתוכנה המתחפשת. 
למה בכלל לשים לתוכנה תחפושת? הסיבה ראשונה היא פשוט מחסור במקוריות או בכישרון של מפתחי התוכנה. לדוגמא, בתחילת שנות התשעים, המפתחים של Solid Edge , שקיוו להפתיע את העולם עם תוכנת סוליד מודרנית בסביבת חלונות (והופתעו בעצמם מ SolidWorks שיצאה לשוק לפניהם), הסתכלו על תוכנת הסוליד המובילה בעולם באותו הזמן -  פרו אינג'ניר ( Pro/e ) והעתיקו את צורת העבודה שחייבה אישור בכל סיום פעולה. שם הלחצן שונה. מה שהיה בתוכנה אחת Done הפך ל Finish בשניה וכך ירשה סוליד אדג' את אחת מהתכונות הפחות חביבות של ה Pro/e . 
עוד תוכנה שהתחפשה לאוטוקאד
בסטייל
סיבה שניה נובעת מהרצון להשתמש בידע של המשתמשים בתפעול תוכנות מתחרות וכך להקל על המעבר והלימוד של תוכנה חדשה. בקטגוריה הזו נמצאים עשרות חיקויי האוטוקאד  אשר מנסים להדמות לאוטוקאד בכל, כולל קיצורי מקלדת, שורת הפקודה, פורמט הקבצים והרצת אפליקציות אוטוקאד. בשלב מסויים,  AutoDesk הוסיפה תכונת זיהוי של חיקויים לתוכנות שלה על מנת שיפחידו את המשתמש כאשר הוא מנסה לפתוח קובץ בתחפושת שנוצר בתוכנה של חברה אחרת. 
חברת Alibre , יצרן של תוכנת סוליד פרמטרית זולה במיוחד, הואשמה בעבר על ידי סולידוורקס שהיא התחפשה לתוכנה שלה בחיקוי בוטה.
ואילו SolidWorks הוסיפו עם השנים סממני אוטוקאד רבים לתוכנה כדי לפתות את משתמשי האוטוקאד הוותיקים.  אחת התכונות המביכות ביותר בסולידוורקס,  אפשרות בחירה שהייתה קיימת עד לאחרונה,   שורת פקודה - Command Line כמו באוטוקאד שמאפשרת להקליד פקודות בסביבת התלת מימד שתוככנו להיות "בשפת באוטוקאד" .  אני עדין לא מצאתי משתמש אחד שחשב לעשות שימוש בתכונה זו.
ותכונה חביבה שהגיעה לסולידוורקס כחיקוי לאוטוקאד.היא לחיצה על מקש "אנטר" שמחזירה את הפקודה האחרונה בה השתמשנו.
תוכנת Pro/e , במקור תוכנה שפותחה לסביבת Unix התחפשה במהלך השנים לתוכנת חלונות. על פניו הכל נראה יפה אבל, כאשר מזיזים את סרגלי הכלים מתגלה התרמית. בתוכנות חלונות סרגלי הכלים וחלון התצוגה משולבים יחד בחלון אחד. בגרסה של PTC, לא פעם היה צריך לחפש את ה toolbar  הצף לו מתחת לחלון התצוגה . 
כדי לגנוב לקוחות מחברות מתחרות, מספר תוכנות התחפשו לתוכנה אחרת בבואם לפתוח את קבצי אותה התוכנה. כידוע, תוכנות סוליד פרמטריות אינן מקלות על מעבר קבצים מאחת לשניה וכאשר זה כבר מתאפשר, מאבדים את ההיסטוריה של הקובץ. סולידוורקס ניסתה בעבר להתחפש ל MDT , תוכנת הסוליד המוקדמת של אוטודסק והבטיחה למשתמש שבמידה ושתי התוכנות מותקנות על אותו המחשב, היא תדע לתרגם את קבצי ה MDT ל SolidWorks כאילו הם נולדו בקונקורד (מקום מושבה המקורי של חברת סולידוורקס) עם ההיסטוריה המלאה. 
כאשר אוטודסק הוציעה לשוק את תוכנת האינוונטור, היא השתדלה שלא יווצר הרושם שמדובר בסולידוורקס בתחפושת וכך נולד המונח "תוכנה אדפטיבית" להבדיל מסוליד פרמטרית סתם. זה לא עזר להם מול הנהלת סולידוורקס שבשיחות פנימיות נהגו לכנות את האינוונטור " imitatior " - חיקוי. 
כשמיקרוסופט יצאו עם ממשק ה Ribon Bar החדש של האופיס 2007 מיהרו Solid Edge לאמץ אותו והתחפשו ל Word , סולידוורקס והאינוונטור מיהרו אחריה ואימצו גם הן את הממשק השנוי במחלוקת. 
על פי כיוונוי הפיתוח האחרונים בעולם התיב"ם , עושה רושם שתוכנות ה CAD רוצות להתחפש למשחקי מחשב תלת מימדיים , רצוי פליסטיישן או XBox . האם בפורים הבא נוכל לתכנן בעזרת ג'וי סטייק ולפקודת ה Cut יתווסף צליל של משור חשמלי ? 

חג שמח, 
גל רז

יום רביעי, 16 במרץ 2011

מלחמות בדו מימד ותוכנה חינם

אם אתם מחפשים דומיננטיות מוחצנת בעולם התיב"ם אתם יכולים למצוא אותה בתחום ההנדסה האזרחית. תוכנת AutoCad של אוטודסק היא השליטה המוחלטת ב  AEC (ארכיטקטורה, הנדסה וקונסטרוקציה) כבר שנים רבות. אוטוקאד על שלל גרסותיה כל כך נפוצה, שיתכן שנכון יהיה לומר שיש יותר תוכנות אוטוקאד מאשר כל שאר תוכנות התיב"ם גם יחד. במשך השנים, עובדה זו לא נעלמה מכלל חברות התיב"ם אשר נחלקו לשניים, מצד אחד חברות קטנות, כגון  TurboCad , שקיוו לגנוב נתח מלקוחות האוטוקאד בעזרת  תוכנות דו מימדייות זולות יותר ומהצד שני, ענקי התיב"ם הגדולים כגון דאסו (סולידוורקס ) , PTC וסימנס המתוסכלים מכמות המזומנים הגדולה הזורמת לאוטודסק כל רבעון רק עבור שדרוגים ותמיכה שלא לדבר על רכישת רשיונות חדשים. התסכול הזה איננו חדש, הוא בן יותר מחמש עשרה שנים.
לפני יותר מעשור, השקיעו כל הגדולות בתחום מאמצים גדולים באימוץ טכנולוגיות תלת מימד מתקדמות ופיתוח תוכנות PLM יקרות ואילו אוטודסק, שבאותו הזמן הייתה בכלל עסוקה בלשכנע את לקוחותיה להגר מדוס לחלונות, המשיכה שנה אחרי שנה לצבור מזומנים משדרוגים של תוכנת האוטוקאד עד שהפכה לחברת ה CAD הגדולה בעולם.
תוכנה של Visio מ 98
כאילו אוטוקאד ב 500$ בלבד
במובן מסויים, אוטודסק דומה לגוגל.  ל- Google , ענקית התוכנה, יש המון יישומים ואפליקציות, תוכנות אופיס, שירותי אחסון וידאו ותמונה ועוד.. אבל, מזומנים היא עושה רק ממנוע החיפוש. גם אצל אוטודסק במשך שנים, הכסף זרם מהאוטוקאד והאוטוקאד דיאט , AutoCad LT - או Light. ה LT  היא גרסה מוגבלת וזולה יותר ושנמכרת כתוכנת מדף ולא רק דרך מפיצים. היא איננה ניתנת לשדרוג אבל מחירה הזול הפך אותה ללהיט .
גם לתוכנה יש חיקויים
במיתולגיה, ציפור ה - Phoenix היתה עולה בלהבות אחת ל 500 שנים וקמה לתחיה מחדש מתוך העפר. פוניקס היה שם הקוד שחברת SoftDesk נתנו לפרויקט שאמור היה להפיל את אוטודסק בלהבות.  סופטדסק, אז אחת מספקיות האפליקציה הגדולות לללקוחות אוטודסק החלה לפתח בשנת 1994 תוכנה מתחרה לאוטוקאד. במקום לפתח תוכנה טובה וקלה יותר לשימוש, הם פשוט העתיקו את האוטוקאד תוך שמירה על פורמט ה DWG . בשנת 1996 נמאס ל AutoDesk מהשטויות והיא הוציאה 90 מליון דולר על רכישת Softdesk . בהתערבות של הממונה על הגבלים עסקיים בארה"ב, ה IntelliCadd (שמו הרשמי של פרויקט הפוניקס ) חמק מאוטודסק ונחת לבסוף בחברה בשם Visio . ב 1998, הוציאה Visio לשוק לצד התוכנה המוכרת שלה לטבלאות זרימה גם את תוכנת ה IntelliCad 2008, חיקוי מושלם של אוטוקאד אבל בעשירית המחיר. אחרי שמכרה מ כ 30,000 רשיונות , טיפה בים בעולם של אוטוקאד, הבינה  Visio  ש CAD הוא עסק מסובך הרבה יותר מאשר יצירת תרשימים , פנתה לנתיב של קוד משותף (פחות או יותר) ותרמה את הקוד לקבוצה בשם ITC .  התורמת הנדיבה נבלעה מיד לאחר מכן בענק התוכנה  MicroSoft  ששילבה את ה Visio בחבילת ישומי האופיס פרו. תיב"ם, יש להניח, מענין את מיקרוסופט בערך כפי שייצור סקטבורד מענין את טויוטה וכך נעזבה ITC לנפשה כדי להמשיך להוציא גרסאות של ה IntelliCad ולעצבן את אוטודסק.
סולידוורקס והגרסה הראשונה שלה
לחיקוי אוטוקאד
התוכנה של ITC נפוצה היום בעולם בכמה עשרות גרסאות שונות ותחת שמות שונים. כ 50 חברות שותפות לפיתוח ועדיין, המוטו של כל גרסאות ה IntelliCad השונות הוא חיקוי אוטוקאד בזול או בחינם! למעשה, הדבר העקרי המשותף לתוכנות שמשתמשות בקוד הוא השמוש בפורמט ה DWG (שריד עוד מימי הדוס שמשמש כסיומת לקבצי אוטוקאד לדוגמא -  draft.dwg ) כפורמט הטבעי שלהן והיכולת  להריץ אפליקציות בשפת ה Lisp.  
ל ITC תפקיד חשוב נוסף. הפופולאריות העצומה של קבצי ה dwg  וה dxf (פורמט נוסף של אוטודסק לקבצי דו מימד) גרמה לכך שכל תוכנת תיב"ם על פני כדור הארץ חייבת לאפשר קריאה וכתיבה של קבצים בפורמט הנ"ל. אוטודסק מצידה, לא מיהרה מעולם לתת כלי פיתוח למתחרים כדי להקל עליהם לתמור בפורמט הנ"ל. נהפוך הוא, היא העדיפה להקשות , לנסות לרשום את ה dwg כסימן מסחרי , לנסות להצפין את הקבצים לפתיחה רק באוטוקאד מקורי וגם לצאת בקמפיינים שמציגים ייתרונות בלרכוש " dwg מהמקור" . ל ITC חברו בשיתוף פעולה נדיר, חברות תיב"ם מתחרות כדי לפתח ביחד כלי תוכנה  לתמיכה בקריאה וכתיבה של הקבצים הנ"ל.
SolidWorks  מצטרפת למשחק
בשנת 2004, החליטה SolidWorks גם היא להציע כאילו אוטוקאד בזול . סולידוורקס הבינה שרוב לקוחותיה עדין מחזיקים אוטוקאד כזה או אחר וממשיכים לשלם אחזקה לחברת אוטודסק. כל עוד אטודסק לא היתה במשחק עם תוכנת תיב"ם פרמטרית הגונה, זה לא הפריע. אבל, מרגע שהאינוונטור הפך להיות יריב ראוי, חוקי המשחק השתנו. "לקוח סולידוורקס, קח מאיתנו תוכנה חינם שתחליף לך את האוטוקאד ואפילו לא תרגיש בהבדל" זימרה סולידוורקס. בעצם, הם אמרו, ניתן לך שלוש תוכנות חינם על כל רשיון סולידוורקס ולתוכנה נקרא Dwg Editor כדי שיהיה לך קל יותר להבין מה היא עושה וגם, כדי שחס וחלילה לא תרצה שאולי נתמוך בה כי "היי מר לקוח,  זה רק  Editor , מה לא הבנת ?"
ואוטודסק? חוץ מלריב עם SolidWorks על השם DWG  ממשיכה באותם השנים לגדול ולצמוח כרגיל.
DraftSight on Ubuntu Linux
 
  DraftSight נכנס לתמונה
חברת Dassault היא יצרן מוכר של תוכנות על לתיב"ם. הידועות שבהן הן Catia ואבקוס לתכנון ואנליזה לתעשיית הרכב והתעופה. דאסו היא גם הבעלים של חברת  SolidWorks . לפני מספר שנים, בארוחת צהריים בבוסטון עם מנהלים מחברת דאסו שאלתי אותם מי מדיר שינה מעיניהם. להפתעתי התשובה לא הייתה PTC או UGS . אוטודסק הם ענו לי פה אחד.  ולכן אולי זה לא מפליא שדאסו בחרו השנה להכנס לתחום חדש - תוכנות בחינם לדו מימד,  ואם נדייק -  תוכנה דו ממדית, שהיא חיקוי לאוטוקאד ושרצה בסביבת חלונות , MAC ולאחרונה גם לינוקס. (בנושא לינוקס, ראו רשומה מלפני כשנה בבלוג הזה  ) .  תוכנת ה DraftSight  הגיעה לדאסו מחברת  Graebert ,  המפתחת חיקוי לאוטוקאד הנקרא ares  . גריברט פיתחה את התוכנה לשלל פלטפורמות והודיעה השנה גם על פתיחת Apps Store ליישום הנ"ל . DraftSight מחליפה את ה dwgEditor הכושלת בסולידוורקס ועושה רושם כתוכנה בשלה יותר לשמש ככלי לתכנון ועריכת קבצי dwg/dxf . דאסו מנסה לבנות קהילת משתמשים לשיתוף ותמיכה סביבה. אבל,  הכוונה המקורית היא עדין לנסות "לדפוק" את אוטודסק .
 Discover DraftSight: Free CAD Software.


גל רז

יום ראשון, 13 במרץ 2011

"When you have to shoot...Shoot! Don't talk" .

נהוג לומר שבלתי אפשרי להוביל מהפכות טכנולוגיות מתוך חברה קיימת ומבוססת. חברות קיימות עסוקות עד מעל הראש בדאגה ללקוחות קיימים, שיפור המוצרים וטיפול בבאגים יחד עם תוספת לא הכרחית של פוליטיקה פנימית שמונעת מרעיונות " צעירים" ומהפכנים מלעבור בדלת . כל זה נכון כמובן בתנאי שלחברה לא קוראים Apple . היכולת האגדית של אפל לקחת רעיונות ותחומים שאחרים מפחדים לגעת בהם ולהפוך אותם להצלחה היסטרית היא שם דבר. החידושים של אפל הובילו את השוק למהפכה בתחום המחשוב האישי. בשנים האחרונות, אנו עדים לשינוי בהרגלי שימוש ויישום של היכולות שבעבר הלא רחוק נשמרו תחת ההגדרה של "מחשב אישי". מחשבי הנטבוק, הטלפונים החכמים ולאחרונה, מחשבי הלוח , משמשים היום לחלק ניכר מהמשימות שיועדו למחשב השולחני. האפליקציות של גוגל,  הפייסבוק וטוויטר הפכו לחלק בלתי נפרד מצרכי התקשורת של רוב האוכלוסיה ובלי שנשים לב, אנחנו יותר ויותר משתמשים ביכולות שמוגדרות תחת "מחשוב ענן". מסכי מגע מסוגים שונים הפכו לנפוצים בטלפונים חכמים ומחשבי לוח  ובעולם המשחקים אנחנו מוצאים יכולות גרפיות מדהימות וחומרה מתקדמת ומתוחכמות ומה קורה בתחום התיב"ם ?  תחום שתמיד נחשב לחדשני וטכנולוגי  עם יכולות סקסיות שהשאירו אנשים מהשורה פעורי פה נראה כדורך במקום בשנים האחרונות.

eDrawing 99
חדשנות נהדרת מהעבר שחסרה בשנים האחרונות
ב 96 ',  כשיצאו תוכנות הסוליד פרמטריות הראשונות ל PC האפקט היה מדהים. אין אחד שלא ראה הדגמה כיצד SolidWorks מסובבת מודלים תלת מימדים מורכבים על מחשב ביתי פשוט שלא נשאר פעור פה. עד אז, תיב"ם על PC בסביבת חלונות היה שמור לתוכנות דו מימד פשוטות כגון אוטוקאד. נכון שתוכנת  CAD מ 1996 לא יכולה להתחרות בעושר של התוכנות השונות ב 2011 אבל, זו היא התפתחות טבעית, לא מהפכה או קפיצת מדרגה.  SolidWorks ומיד אחריה Solid Edge  עשו מהפכה באופן שבו הם הביאו את הטכנולוגיה הפרמטרית והתלת מימדית לעולם של חלונות ו PC יחד עם קלות שימוש מדהימה לאותה התקופה. בהמשך הצטרפה גם אוטודסק עם האינוונטור, PTC היגרה לחלונות עם ה Pro/E כמו גם Catia עם ה V5 . לצערי, לא היו הרבה הפתעות טכנולוגיות מאז.
בשנת 99 הפתיעה SolidWorks  עם פלטפורמת ה eDrawings שמאפשרת העברת מידע תלת מימדי דרך המייל בקלות. התוכנה הציגה מספר חידושים מעניינים וניתנה בחינם . ה eDrawings היה בהחלט קפיצה טכנולוגית. יכולת חדשה שלא הכרנו או ציפינו לה ועדין שימושית להפליא. התוכנה עדין איתנו אבל חוץ מגרסה למחשבי אפל, לא הציגה חתקדמות מעניינת בעשור האחרון. הלו SolidWorks , מה עם גרסה ל iOS ולאנדרואיד? לפחות תתנו לנו להריץ eDrawings על Tablet !
את תוכנת SpaceClaim ראיתי בפעם הראשונה בהדגמה פרטית מוקדמת לפני יציאתה לשוק , כמוצר משלים לעריכת מידע תלת מימדי, התוכנה מאוד הרשימה בגישה הרעננה שהיא הביאה. SpaceClaim הייתה יישום יפה של רעיונות ישנים שהיו קיימים כבר בעבר. IronCad וקאד קיי היו בין התוכנות שהציעו פתרונות דומים אבל באריזה לא מלוטשת. ב SpaceClaim בנית ועריכת המודל  נעשיית ללא שיוך להסטורית הבניה כאשר עיקר העבודה לצורך שינוי ועידכון הוא על ידי מניפולציה של הגאומטריה התלת מימדית על המסך.  הגישה של SpaceClaim הועתקה במהירות ע"י סימנס , קיבלה שם יפה - סינקרונוס ומתקפה שיווקית שלא זכורה מאז המצאת הגלגל.  לי, קשה לראות את גישת התכנון הפרמטרית "ללא היסטוריה" מחליפה את גישת התכנון הסוליד פרמטרית הקלאסית שמשקפת טוב יותר את כוונת המתכנן ומאפשרת לתכנן מודל "חכם" יותר. אבל, בשוק שהפך לחסר רעיונות מקוריים,  כולם מהר קופצו על העגלה עם הבטחה לכאורה של מערכת תכנון חדשנית שכמותה עדין לא נראתה. כמה חבל ש" הדור הבא" זה בעצם שחזור של טכנולוגיה מפעם ולא שום דבר חדש.
PTC Creo
יהיה בשוק רק באמצע 2011,  הוכרז .. כבר מזמן.
הכרזות בומבסטיות והתקפלויות איטית לא חסרות. לאוטודסק היה ענין לפני שנים עם גישת התכנון ה"אדפטיבי". זוכרים? כנראה שלא, ולמזלנו גם אוטודסק כבר שכחו מהרעיון הנ"ל. פעם הם עוד טענו שזה מה שאמור היה להפוך את ה inventor למערכת היחידה בשוק ש"עובדת כפי שאתה חושב" . לפחות היום הם מאחסנים את הרעיונות המיוחדים באתר המעבדה, להורדה ונסיון מוקדמים .  SolidWorks הכריזו והדגימו לפני יותר משנה על היציאה הקרובה של תוכנת הדור הבא - SolidWorks 2 או - SolidWorks v6 , תוכנת תיב"ם חדשנית למחשוב ענן שרצה על כל פלטפורמה. בינואר השנה, המנכ"ל החדש, דאג לצנן את ההתלהבות ולהחזיר את הפוקוס לתוכנה הקימת ונמכרת היום. הדור הבא ? מתי שהוא בעתיד...
אצל PTC , יצרן ה Pro/e , פעם מזמן לפני עידן ה gmail, התוכנה הפרמטרית השלטת בעולם, מנסים להחזיר עטרה ליושנה ודואגים להשאיר אותנו במתח לקראת , לא תאמינו, היציאה הקרובה של תוכנת התיב"ם היחידה והמוחלטת ש "תשחרר את הפוטנציאל שנעול אצלכם בארגון" (מילים שלהם, בתרגום חופשי)  משחררת הפוטנציאלים קיבלה שם חדש  - Creo ,  ועל זה נאמר "When you have to shoot...Shoot! Don't talk"  .

גל רז

יום שלישי, 22 בפברואר 2011

ומה עם חנות אפליקציות ל CAD ?

שלוש אפליקציות של אוטודסק
בחנות של Google Chrome
הייתה זו חברת אפל שהביאה לידיעת הציבור הרחב את התפיסה של "חנות אפליקציות" או ה Apps Store , הרעיון של ריכוז כל התוספת והאפליקציות לתוכנה ב"שער" אינטרנטי אחד מסודר איננו חדש והוא מוכר היטב למשתמשי לינוקס. התקנת והסרת תוכנה בלינוקס נעשות בדרך כלל דרך מנהל "חבילות" כדוגמת  סינפטיק , אשר עוקב גם אחרי עדכוני תוכנה לכל אחת מהאפליקציות. 
אפל ארזו את הרעיון בממשק יפה ונוח והטמיעו אותו למכשירים הניידים שלהם דרך ה iTune store . ההצלחה של אפל הייתה כל כך גדולה שהרעיון אומץ מידי לשורה ארוכה של מכשירים ותוכנות. נוקיה חיקתה את אפל עם חנות ה OVI Store , לגוגל חנות משלה לתוכנת הגלישה כרום  וכמובן גם למערכת ההפעלה הפופולרית לטלפונים חכמים וטבלטים, "אנדרואיד" . 


האם נראה בקרוב גם חנות אפליקציות לאחת מתוכנות התיב"ם הנפוצות?


על פניו, חנות אפליקציות  מתאימה מאוד לסוג הלקוחות שמשתמשים בתיב"ם.  עולם התיב"ם מעולם לא היה זר לקסטומיזציה , כתיבת אפליקציות ותבניות שונות . האמת היא , שרבים מיחסים את ההצלחה המדהימה של אוטוקאד והפיכתה לסטנדרט בדו מימד, לכלים הנוחים שסיפקה אוטודסק במהלך השנים לכותבי האפליקציות והמפתחים כדי להוסיף ישומים לתוכנה. אוטוקאד שימשה במקומות רבים כפלטפורמה ליישומים ספיציפים שנכתבו עבור הארגון ולכן הפכה לחיונית ובלתי ניתנת להחלפה. גם Autodesk וגם דאסו מבינים את החשיבות של האפליקציות אבל כרגע, זה נראה ששתיהן מבינות את זה מהצד ה"לא נכון" .DASSAULT SYSTEMES , היצרנית של Catia, סולידוורקס ועוד, מיהרה להוציא לפני יותר משנה אפליקציה תלת מימדית ל Iphone שמאפשרת סיבוב דינמי של מודל תלת מימדי. אוטודסק, יצאה  לאחרונה עם מספר אפליקציות תיב"ם לסביבה הניידת של אפל ושל גוגל לדוגמה -  ה home styler  . 
מפליא שאף אחת מהן עדין לא הרימה את הכפפה להיות הראשונה להוציא חנות אפליקציות לתוכנות כמו SolidWorks  או Inventor . 
סולידוורקס עשתה כבר חצי דרך לפני שנים עם ה  3D Content Central אבל, כפי שהשם המסורבל מרמז, הביצוע רחוק מלתת תחושה של חנות אפליקציות ראויה. כאשר סולידוורקס יצאו עם האתר הנ"ל, הם חשבו יותר על כלי שיאפשר למשתמשים להחליף מודלים בפורמטים שונים בחינם ולא על חנות שמאפשרת גם מכירה של אפליקציות ומודלים. 
חברה גרמנית קטנה , היא הראשונה להכריז על חנות אפליקציות לתיב"ם. השם הוא Graebert  ואת ההכרזה הם בחרו לעשות בכנס סולידוורקס האחרון לפני כחודש. Graebert , כמו עוד מספר חברות, מפתחת חיקוי לאוטוקאד הנקרא ares . לסולידוורקס ולדאסו ענין רב בתוכנות שהן "כמו" אוטוקאד ויכולות להחליף אותו בארגון. הענין שלהן בתוכנות מהסוג הזה הוא כל כך רב, שהן מוכנות לתת אותן בחינם לכל מי שחפצה נפשו. סולידוורקס דחפה במשך שנים את ה"אינטליקאד" תחת השם  Dwg Editor למשתמשיה כתחליף לאוטוקאד. ה DraftSight  שהוצגה לאחרונה במקום ה Dwg Editor היא התוכנה של Graebert בתחפושת ובחינם. 
Graebert הודיעו שהם מפתחים Apps Store לתוכנת ה DraftSight של דאסו/ סולידוורקס. 
אם עוד לא שמתם לב, אז הרעיון מאחורי כל Apps Store מוצלח הוא לאפשר לכם להוריד הרבה אפליקציות ובמחיר זול או, כפי שרובינו מעדיפים, בחינם. כלומר , ללא תשלום! שלושת הרעיונות הללו (בזול, בחינם וללא תשלום) אינם חביבים כלל על יצרני התיב"ם ולכן , אין פלא שחנות האפליקציות מפותחת עבור תוכנה שהיא חינמית , דו מימדית ומטרתה העיקרית היא להציק לאוטודסק.  כי, האוטוקאד הישנה והותיקה, עדין נמצאת בשימוש  כמעט בכל חברה ואין דבר ששנוא יותר על יצרני התיב"ם השונים מאשר הרעיון של אנשי מכירות של אוטודסק שמסתובבים אצל לקוחותיהם וגובים כסף על עדכונים ותמיכה עבור האוטוקאד.
מכיוון שאוטודסק הולכת ומשתפרת בכל התחומים ומרחיבה את קשת הפתרונות בעזרת רכש מסיבי של טכנולוגיה, אם אני הייתי במקום סולידיוורקס או PTC , הייתי שמח להרחיק את לקוחותיי מאוטוקאד ואוטודסק גם אם זה אומר שעלי לתת להם תוכנות תחליפיות בחינם. 


גל רז
Published with Blogger-droid v1.6.7

יום חמישי, 24 ביוני 2010

מי צריך היסטוריה? עשור חדש אופנות ישנות.


על האופנה החדשה במערכות תכנון מכניות ועל הקשר בין הכרזות בומבסטיות לקצב המכירות.

השנה מסתמנת כשנה בה החברות מתחילות לרענן את המלתחה ולהציג טכנולוגיה חדשה, או יותר נכון - מחודשת, לקראת העשור החדש.
סדר ההופעה של ההכרזות על "הדבר הבא" בתכנון סוליד פרמטרי, לא מלמד בהכרח על איכות וחדשנות אלא, יותר על רמת הלחץ אצל כל אחד מהספקים. כלומר, הראשון להכריז שבידו הידע והחכמה הבלעדיים על איך וכיצד צריכה להראות מערכת תכנון תלת מימדית, הוא כנראה גם זה שמצבו בשוק העגום ביותר.




הראשונים להכריז על הגל החדש של מערכות תכנון פרמטריות ללא תלות בהיסטוריה היו SpaceClaim. הרעיון איננו חדש. האמת היא שכבר בשנות ה 80, כאשר  PTC הפכה את טכנולוגית הסוליד הפרמטרית המבוססת היסטוריה למנצחת בעולם התכנון המכני התלת מימדי, מיהרו כל שאר החברות להוסיף לכלים הוותיקים שהיו אז בשוק יכולות פרמטריות לצד כלי העריכה הבוליאנים הנפוצים. מאוחר יותר הופיעה IronCad שהקדימה את SpaceClaim בדיוק בעשר שנים ואליהם נחזור אחר כך.

בסיס הרעיון של התכנון הסוליד פרמטרי הוא שהערך של כל מידה או אילוץ שולט בגאומטרית המודל התלת מימדי כך ששינוי הערך ישנה את גאומטרית המודל בהתאם. כדי להקל על המתכנן ולפשט את תהליך התכנון, נוסף למודל "זכרון" של הסטורית התכנון ועל פיו מתבצע כל השינוי. ניקח לדוגמה קופסה מלאה ונחסיר ממנה חומר כדי לייצר עובי דופן אחיד של 2 מ"מ.  בתכנון מבוסס היסטוריה, בעת החסרת החומר, נוכל נתייחס לדפנות הקיימות כנקודת ייחוס ולדאוג שעובי הדופן ישמר תמיד (למשל בפקודת Shell) . אם במהלך התכנון נשנה את מידות הקופסה, עובי הדופן ישתנה כדי לשמור על הערך של 2 מ"מ. בתיכונן שאיננו מבוסס היסטוריה, לא ישמר כל קשר בין עובי הדופן למידות הקופסה.
בטעות, נוטים רבים ליחס את ההיסטוריה רק ל"עץ" או ה Feature Manager כפי שהוא מכונה ב SolidWorks . אומנם עץ ההיסטוריה הוא אחד החידושים הבולטים שהביאה סולידוורקס לשוק עם השקת התוכנה בשנת 95. ה Feature Manager, שאומץ במהרה על ידי כל התוכנות, נולד כדי להקל על המתכנן לעקוב ולשלוט בהיסטורית הבניה של המודל והיה המפתח בהפיכת הטכנולוגיה של תכנון פרמטרי מבוסס היסטוריה לקלה לשימוש ונפוצה כפי שהיא היום. אבל, בתכנון מבוסס היסטוריה יש משמעות לסדר הבניה, אילוצים וסדר הופעת המידות גם כאשר הדברים אינם מקבלים ייצוג ב"עץ"
ההצלחה הגדולה של התכנון הפרמטרי הבליטה גם את החיסרון הענק הבא, כאשר מעבירם מידע בין תוכנות סוליד פרמטריות שונות, מאבדים את כל הפרמטריות ואיתה גם את ההיסטוריה. מהרגע שמתכננים התרגלו לעבוד במערכות פרמטריות עם יכולות לשמור על כוונת המתכנן (וזאת בדיוק המשמעות של ה"היסטוריה"), אבדן היכולות הללו בעת מעבר מתוכנה לתוכנה הפך לבלתי נסבל. חסרון נוסף: כדי לשקף את כוונת המתכנן, חייב המשתמש בתוכנה פרמטרית לרכוש ידע והדרכה מתאימה שתאפשר לו לבנות נכון ובצורה שתביא בחשבון את התפתחות המודל. כפי שאמר זאת פעם גיל, איש תמיכה יקר שעבד איתי ובבוקר אחד הקפיץ את ה"אופן ספייס" כאשר שאג על לקוח בטלפון "זה שיש לך תוכנה, זה לא אומר שאתה יכול להפסיק לחשוב".
יש לא מעט המאשימים את סולידוורקס ואת הבאות בעקבותיה בעודף של קלות שימוש. כאשר התוכנה כל כך קלה ופשוטה למראה  פתאום מתכנן הוא מלך, וללא הדרכה  וחינוך מתאימים, אנשים מייצרים מודלים עם היסטורית תכנון נוראית שפוגעת בביצועים וביכולות השינוי ולוקחת טכנולוגיה נהדרת למקומות פחות טובים והופכת אותה למכשול.
יש כאן בהחלט מקום להתקדמות ופיתוחים חדשניים בעולם התיב"ם אבל, האם ההכרזות האחרונות הן אמיתיות או שהן שחזור של טכנולוגיות ישנות שסדר הופעתם הוא הפוך ממצב התוכנה בשוק כלומר, ככל שהתוכנה פחות נפוצה ויותר זניחה, כך מועד הכרזה על ה"מהפכה" יהיה מוקדם יותר.

נתחיל ב SpaceClaim - הראשונים להכריז על עידן חדש וטכנולוגיות חדשות בתכנון תלת מימדי. יש כנות בטענה של החברה שהיא ניסתה לפתור בעיות קיימות. החברה הוקמה מאפס בשנת 1995 ובין מיסדיה היה גם מייק פיין האגדי, מאדריכלי ה Pro/E ומאוחר יותר, ממיסדי SolidWorks (תדבר עם מייק, אם יש לך אומץ, לחש לי פעם ג'ון הרשטיק, מנכ"ל סולידוורקס , כאשר התלוננתי שאין שכבות בשרטוט). כמערכת תכנון מלאה, SpaceClaim איננה יכולה להתחרות ביכולות שפותחו במשך עשור ויותר במערכות הוותיקות אבל, ככלי משלים היא יכולה לתת פתרון נחמד להעברת מידע ופישוט מודלים. אני מניח שבעוד כשנתיים, כאשר היכולות הייחודיות של SpaceClaim יהפכו לדבר שבשגרה בתוכנות האחרות, תמצא עצמה החברה בבעיה אמיתית. SpaceClaim הייתה הראשונה ב"גל החדש" חסר ההיסטוריה והיא אומנם גם הכי זניחה. עם ותק של 5 שנים בשוק, קשה לבוא אליה בטענות.

התוכנה הבא בתור דווקא איתנו כבר הרבה זמן, משנת 96. האם זה הדישדוש המתמשך של Solid edge בשוק התיב"ם שהביא אותם להיות הבאים בתור לקפוץ על העגלה? שלא לזכותם נזקוף את העובדה שללא כל כבוד מיהרו בסימנס להצהיר שהם הראשונים שבעולם שמציעים את המהפכה של אפשרות תכנון ללא היסטוריה. בסימנס בחרו לתת שם מפוצץ ליכולת הנ"ל - טכנולוגית סינקרונוס (synchronous) או בקצרה Solid edge ST וזה, להבדיל מהסולידאדג' הרגיל שהוא לא ST אבל, בעצם שניהם נמכרים יחד בתוך תוכנה אחת ולמתכנן יש את החופש להחליט על מה הוא עובד, חלק מהפקודות שונות, יש קורסים שונים לכל תוכנה, והן אפילו לא מדברות טוב אחת עם השניה, שינוי באחת הורס מה שעשיתה בשניה, אבל הקבצים הם אותם קבצים. מבולבלים? גם המשתמשים. אולי זו הסיבה ששנתיים אחרי הוצאתה והתוכנה עדין לא זוכה להצלחה ואהדה, גם לא אצל לקוחות סוליד אדג' ותיקים ומסורים (במיוחד לא אצלם).

אחרי סימנס, מיהרה אוטודסק להכריז גם היא על המהפכה. זה לא סוד שאוטודסק לא מצליחה במיוחד בתחום התיב"ם המכני. האוטודסק אינוונטור הופיע בשוק באיחור רב ומאז לא הצליח לתפוס את מקומו כמוביל אלה נמכר בעיקר כשדרוג ללקוחות האוטוקאד (וכאלה, חייבים להודות, יש מיליונים). ה Fusion Technology(כמו בסיסמס, גם כאן, המילה "טכנולוגיה" ליד שם המוצר מייצרת רושם שיש כאן מתכון סודי ובלעדי) אומנם עדין בשלבי בטא אבל, על פניו עושה רושם נחמד. אוטודסק ניסו לברוח מהמלכוד של סימנס על ידי שתי תוכנות נפרדות לגמרי ועם ממשק שונה היודעות לשתף מידע על אותו הקובץ. אבל שוב נשאלת השאלה, למה אנחנו צריכים שתי תוכנות בשביל לתכנן מודל אחד?

PTC, האימ אמא של התוכנות הסוליד פרמטריות מבוססות היסטוריה (באמת, הם היו הראשונים) אחראית ליציאה החדשה  ה Lightning או בשמו המלא "פרויקט הברק" - Project Lightning , ותודה לאל שהם חסכו מאיתנו את המילה "טכנולוגיה" .  כמו שאתם מנחשים, מדובר כמובן ב"טכנולוגיה" חדשה שאמורה לפתור לכם את כל בעיית קלות השימוש, ההיסטוריה שיתוף קבצים ובנית ההרכבות. בקיצור, את כל אותן בעיות ש PTC יצרו מלכתחילה כאשר הואילו להמציאו עבורינו את התוכנות הסוליד פרמטריות. הברק הנ"לאמור לצאת לקאת סוף השנה ובלינק המצורף ינסו לשכנע אותכם לעצור את הנשימה ולא לתכנן כלום עד נובמבר 2010.

בתחילת העשור הקודם, מירב הביקורת כלפי SolidWorks הייתה קשורה ליכולות לעבודה במשטחים. סולידוורקס התעקשה לפתח יכולות משטחים שישולבו בתוכנה ויישרו קו עם הגישה הפרמטרית ועם קלות השימוש של התוכנה. באותן שנים, אנשי סולידוורקס חזרו ואמרו שהם מעדיפים לפתח את היכולות כך שיתאימו לפילוסופיה של התוכנה מאשר לצאת מוקדם מידי עם כלים לא מספיק טובים רק כדי לומר "יש לנו". כיום, מאמצים SolidWorks גישה דומה כלפי תכנון ללא בהיסטוריה. כדי לפתור את הבעיה, אומרים בסולידוורקס, אין צורך לוותר על התכנון הפרמטרי ועל כוונת המתכנן. יש לתת לשפר את כלי התכנון ולהוסיף יכולות של ל"עריכה ישירה" למניפולציה מהירה של המודל. להזכירכם,  SolidWorks הייתה הראשונה לשלב יכולות לזיהוי פיצ'רים (בעקרון, מודל פרמטרי נבנה מסקיצות ופיצ'רים. הסקיצה היא מיתווה דו מימדי והפיצ'ר הוא הרכיב התלת מימדי שבנוי על פי הסקיצה) בתוכנת תיב"ם לצורך עריכה פרמטרית של מידע מיובא. כלים אלו בתוספת שיפור היכולות הקיימות היום בתוכנה לביצוע עריכה ישירה של מודל מכסים חלק גדול מהמעטפת של המתחרים תוך יתרון של שמירה על סביבת תכנון אחידה. חידוש נוסף ייחודי, היכולת להקפיא פיצ'רים בעץ מתוכנן לגרסה הבאה, sw2011 (גרסת ביטא ביולי). הקפאת הפיצ'רים מאפשרת המשך בניה ועדכון ללא תלות במה שהיה קודם. זו גישה מעניינת וחדשנית שעדין תשמור על המבנה הפרמטרי המסורתי ותאפשר תמיד עדכון וחזרה אחורה.

האם יתכן שהנושא של תוכנות ללא היסטוריה הוא בעצם פתרון לבעיה שלא ממש קיימת? בואו נחזור ל IronCad, ב 95 הם יצאו תחת השם 3D eye (אז של חברת Trispective ) עם מערכת תיב"ם מהפכנית. תוכנה סוליד -פרמטרית, ללא היסטוריה ועם יכולות עריכה ישירה למודל במחיר שערורייתי של 500$ בלבד. כחמש מאות דולר! IronCad עדין קיימת. המחיר הוכפל ב-10 מאז ומיישר קו עם שאר התכונות בתעשייה והסיבה שרובכם לא שמעתם עליה מעולם היא כנראה מכיוון שהמתכננים פשוט מעדיפים תכנון פרמטרי מבוסס היסטוריה!

אני מניח שיש מקום למוצרים משלימים המאפשרים לפשט מודל קיים במהירות לצרכי עבודה שונים כגון הכנה לסימולציה של אלמנטים סופיים. השוק לתוכנות כאלה הוא קטן ולהערכתי, תוך שנתיים, הנושא יכוסה במלואו על ידי כל תוכנות התיב"ם המובילות בשוק כעוד תכונה של התוכנה.


גל רז







יום רביעי, 16 ביוני 2010

הענן בדרך?

בעבר כתבתי על הטכנולוגיה העתידית של חברת SolidWorks ועל הגרסה המתוכננת אי שם בעתיד שתתבסס על מחשוב ענן. על הקשר בין סולידוורקס, מחשוב ענן ועולם המשחקים ניתן לקרוא כאן: http://displaystates.blogspot.com/2010/03/otoy.html
הסנונית הראשונה לטכנולוגית הענן החדשה והמסקרנת יוצאת לעולם מחר. OnLive משיקה מחר (רק בארה"ב) את שרות המשחקים שלה המבוסס מחשוב ענן. החל ממחר יוכלו תושבי ארה"ב לרכוש קונסולה מיניטורית ובקר משחקים, לחבר אותם לכל מחשב  PC , MAC או פשוט לטלוויזיה ולשחק מול הרשת (מה קורה עם לינוקס??).
להזכירכם, SolidWorks מתבססת על המתחרה של OnLive ,  חברת OTOY , שעל אף שמה , שמרמז כאילו הוחלט עליו בעת ביקור בחנות הסקס השכונתית, יש מאחורי OTOY שיתוף פעולה מענין עם חברה AMD ויצרנית הכרטיסים הגרפים ATI ששיכת לאחרונה.
ניתן להניח שהיציאה לשוק של OnLive תאיץ גם את OTOY ותיתן לנו בקרוב אפשרות לבחון את הטכנולוגיה הנ"ל.

גל



יום שישי, 14 במאי 2010

תיבם מכני עם מחשבי Apple


ינואר 2010, כנס SolidWorks השנתי באנהיים קליפורניה. האולם מלא באלפי משתמשים ומפיצים. על הבמה שולחן ועליו מוצב מחשב המוסתר תחת מפה. ג'ף ריי, מנכ"ל סולידוורקס, מכריז בהתרגשות על הדור הבא של התוכנה, לצורך ההדגמה הוא מסיר את המפה המסתירה את המחשב ולקהל המופתע מתגלה מחשב IMac של חברת אפל אשר מריץ את מערכת הפעלה Mac OSX!
במשך שנים יוחסו למחשבי אפל תכונות המתאימות נהדר לצרכי המעצבים הגרפים. הופעת מחשבי הפנטיום יחד עם חלונות ל 32 ביט, לפני כעשור וחצי, דחקה כמעט לגמרי את מחשבי אפל מתחום התיב"ם המכני, בעוד רובם המכריעה של הגרפיקאים המשיכו להריץ את הפוטושופ או האילוסטרטור על Apple ולא פזלו אפילו קצת לכיוונם של מחשבי ה PC הכעורים. נוצרה למק הילה של מחשבים המותאמים בעיקר לעריכת תמונה ולגרפיקה דו מימדית ופחות לתיב"ם. פה ושם היו פתרונות ל CAD על אפל. לאוטודסק הייתה תקופת מה גרסת אוטוקאד למק, קלאריס קאד ומיני קאד היו פתרונות דו מימד מקובלים  (וה"מיני קאד" עדין קיימת תחת השם "ווקטורוורקס").



בשנת 2005 הפתיעה אפל את עולם המחשוב בהכריזה על מעבר למחשבים מבוססים מעבדי אינטל. עד אז, מאמצע שנות התשעים, Apple השתמשה בפלטפורמה מבוססת מעבדי Power PC - פיתוח של IBM ומוטורולה. מעבדי ה Power PC בארכיטקטורת RISC תוכננו לתת יתרון גדול בביצועים על פני מעבדי הפנטיום הראשונים של אינטל שיצאו ב 93.  על אף הנחיתות הטכנית, הארכיטקטורה הפתוחה ניצחה והמעבדים של אינטל בשילוב חלונות של מקרוסופט הם אלו שהמשיכו את ההצלחה של מערכות הדוס וכבשו את השוק. עד ההגעה של חלונות, פתרונות תיב"ם תלת מימדיים מתקדמים הותאמו בעיקר למחשבי UNIX , קצת למקינטוש וכלום ל PC.  בסביבת המחשוב של UNIX, כמעט לכל יצרן מחשבים (סאן, סיליקון גרפיקס, דיגיטל, IBM, אינטגרף היו הבולטים בחבורה) הייתה מערכת הפעלה משלו. מחשבי היוניקס נקראו "תחנות עבודה" להבדיל ממחשבי ה PC (מחשב אישי) הזולים, פשוטים ונפוצים. יצרני התיב"ם נאלצו להתאים את התוכנה למספר גרסאת UNIX שונות. בגלל חוסר בסטנדרטים וספריות פיתוח, כל יצרן תוכנה יצר לעצמו ממשק משתמש שונה בסביבת יוניקס. נסו לחשוב על עבודה עם מחשב שבו כל תוכנה משתמשת בצירוף שונה של מקשים כדי לבצע פעולות בסיסיות כגון העתקה או שמירה, זה היה סיוט. בעוד מחשבי PC זולים הפכו להיות נפוצים בכל בית ובכל כיתה, נשמרה החומרה היקרה של מחשבי היוניקס רק לארגונים שיכלו להרשות לעצמם את ההשקעה האדירה ברכישת החומרה, התוכנות היקרות והכשרת כוח האדם לסביבה הפחות נוחה ומוכרת.
בשנת 93, החל ג'ון הרשטיק להניח את הייסודות לתוכנת סוליוורקס. ג'ון הימר על השילוב של מעבדי הפנטיום וחלונות כשילוב מנצח שיהווה את הפלטפורמה המתאימה לתיב"ם תלת מימדי. ההימורים לא היו זרים להרשטיק, בוגר MIT שעשה את הונו בהימורים בלאס ווגאס. תחת הנהגתו של הרשטיק, סולידוורקס נבנתה מהיום הראשון לסביבת חלונות בצורה שלא נראתה קודם לכן בתוכנות תיב"ם. הרעיון של ג'ון היה לייצר תוכנת תיב"ם שתתמיעה את החוקיות של הממשק בסביבת אופיס וכך תראה מוכרת מיד לכל משתמש וורד ואקסל. הנפיצות והנגישות של מחשבי PC הפכה אותם לבחירה קלה כפלטפורמה. ב 95 יצאה סולידוורקס לשוק והיתה התוכנה ה"סוליד פרמטרית" הראשונה לסביבת חלונות. אותם שנים ראשונות של מהפכה בעולם התיב"ם עם סולידוורקס, סוליד אדג' שהופיע קצת אחריה והאינוונוטר שכמעט ואחרה את הרכבת, היו גם השנים הרעות של Apple . המכירות ירדו, מערכת ההפעלה התישנה והתקשתה להתחרות. שיא השפל הגיעה ב 97 עת מקרוסופט, האויבת המושבעת בכבודה ובעצמה, הזרימה 150 מליון דולר לקופה המצומקת של אפל. בשנות התשעים, פיתוח מערכת תיב"ם חדשנית לפלטפורמת אפל נראה כצעד טפשי למדי.
על פניו, נראת כיום הבחירה במחשבי Apple כפלטפורמה לתיב"ם מכני כאידיאלית. החומרה במחשבי Apple בנויה עם דגש חזק להנדסה. חלקי CNC, פיזור חום ואוורור, מבנה מתכתי חזק, חומרים אקזותים בקיצור - טכנולוגיה שמהנדסי מכונות אוהבים. בגלל האורנטציה הגרפית, אפל שמיים דגש חזק על איכות המסכים והתצוגה הגרפית, מערכת ההפעלה של אפל חסכונית בזיכרון RAM בסדרי גודל לעומת חלונות - יתרון גדול בעת הרצת מערכות תיב"ם זוללות זיכרון, מערכת ההפעלה נחשבת ליציבה מאוד ובטוחה, קלה לאחזקה ונקייה מוירוסים. המערכת מגיעה עם יכולות גיבוי טובות והחלפת מחשב מתבצעת בקלילות ללא איבוד מידע או צורך בהתקנת כל תוכנות מחדש, היא לא סובלת מזליגת זיכרון ותוך שניות מרגע הדלקת המחשב היא זמינה לעבודה. סיבות אלו, כמו גם מערכת ההפעלה המבריקה, רכשו מספר רב של אוהדים בקרב משתמשי התיב"ם ולכן, השאלה "מתי תצא גרסת SolidWorks ל Apple ?" עולה כמעט בכל כנס של סולידוורקס. זה גם מסביר את הרחש שעבר בקהל עת חשף ג'ף ריי את מחשב ה IMac על הבמה. האם הגיעה הזמן? סולידוורקס על אפל, סוף סוף?  התשובה היא לא, לא ממש. מה שסולידוורקס עשו הוא להשתמש במחשב האפל כדי לתת
הצצה לדור הבא של המערכת שיצא מתי שהוא ...בעתיד. סולידוורקס דברו על מערכת בטכנולוגית "מחשוב ענן" שרצה על מספר פלטפורמות, כולל אפל. כלומר, לא ממש סולידוורקס למק. יותר סולידוורקס על ענן שרצה תחת Browser על מה שתרצו . התקינו מערכת הפעלה למיקרוגל בבית, והוא יריץ סולידוורקס בזמן שאתם מחממים פיתה.
המנהלים הבכירים בסולידוורקס נוהגים לספר שבבית יש להם מחשבי אפל. גם במשרדי החברה, במחלקת ה R&D מסתובבים המילה האחרונה מבית Apple אבל, גם עמדות של Wii , פלייסטישן ו XBox. לפני מספר שנים סיפר לנו ג'ון מקאלני, המנכ"ל הקודם של החברה, שהוא כל כך התלהב מהגרפיקה בדורות החדשים של פלטפורמות המשחקים, שהוא פיזר עמדות במחלקת הפיתוח והתעקש שהמפתחים ישחקו, יחושו את החוויה ויעבירו אותה הלאה לתוכנה שהם מפתחים. "יום אחד" הוא מספר, "הסתכלנו ימינה ושמאלה וגילינו שלא נשאר לנו ממי ללמוד. רצנו קדימה וכולם בתעשיה התחילו לחכות אותנו. כדי לקבל השראה ורעיונות חדשים, התחלנו להסתכל מה קורה בעולם של אפל ובתעשיית המשחקים וליבא רעיונות משם לעולם שלנו".
גם חברת סימנס פוזלת לכיוון ה MAC. החברה בחרה לא מזמן להשיק את תוכנת ה UG גם בגרסת OSX. לא מאמץ גדול בהתחשב בכך שהתוכנה קיימת מאז ומתמיד בגרסת UNIX (מערכת ההפעלה של אפל, ה Mac OSX, מבוססת על UNIX). ועדין,  ה NX על MAC רחוק מלהיות טבעי לסביבה הנ"ל או דומה לאיך שמערכות התיב"ם המודרניות רצות בסביבת חלונות וקשה להתיחס אליו כאל מערכת CAD ל MAC. עד כה, הצעד של סולידוורקס לכיוון משתמשי אפל היה הפיתוח של תוכנת הצפייה ה eDrawings  לסביבת ה Mac OSX (שנעשה עם מעורבות של חברת אפל עצמה) . פיתוח של גרסה מיוחדת של תוכנת התיב"ם שתרוץ באופן טבעי על  Mac OSX כנראה שלא יקרה לעולם. כששואלים את אנשי סולידוורקס על כך הם עונים תמיד את אותה התשובה - גודל השוק וכמות המהנדסים שהם משתמשי אפל לא מצדיק את העלויות בפיתוח מערכת יחודית (קצת הביצה והתרנגולת הייתי אומר).
למתעקשים להריץ מערכת תיב"ם שנכתבה לחלונות על החומרה של אפל פתוחות שתי אפשרויות. האחת היא פשוט להתקין חלונות על המחשב (בחוגים מסויימים זה נחשב לחילול הקודש ועלול להעיד על שפיותו של המתקין, יותר נכון, על חוסר שפיותו) ואז לאבד חלק מהייתרונות של המחשב, אבל להשאר עם העיצוב המרהיב או, להריץ את התוכנה בחלון של Windos בתוך ה Mac OSX (ראו לינק) ולשלם בביצועים עלובים.

על מנת שתחשב תוכנת CAD כל שהיא כתוכנה ל MAC , עליה להיות מפותחת מלכתחילה לסביבה זו, להתמעה בתוכה כמו כל תוכנה אחרת בסביבה זו ולא להראות כנטע זר.  שימו לב למראה של תוכנת  Firefox בגרסת ה MAC. התוכנה מיישרת קו עם סביבת ה MAC ונראת שונה לגמרי מסביבת החלונות.  אבל ההבדלים הם לא רק בממשק. תוכנות תיב"ם מודרניות בסביבת חלונות עושות שימוש במספר תכנונות המובנות בתוך מערכת ההפעלה. לדוגמא - OLE2 , היכולת להתמיעה חלק ממסמך בתוך מסמך של תוכנה אחרת ולקשר בינהן (למשל - מודל תלת מימדי בתוך וורד או טבלת אקסאל בתוך שרטוט). מתוכנה שנכתבה לסביבת ה MAC, אתה מצפה שתנצל את כל היכולות של מערכת ההפעלה ותביא איתה יתרונות בגלל תכנות יחודיות של המערכת.
אם נתעלם לרגע מסביבת ה"מחשוב ענן" הרי הסיכויים שנמצא בעתיד הקרוב תוכנות כדוגמת סולידוורקס או אינוונטור על מק, קרובים לאפס, והסיבות לכך הן:
  • יצרני התוכנה הקיימים לא רוצים את ה"כאב ראש " הכרוך בפיתוח ואחזוקה של פלטפורמה נוספת הרלוונטית כרגע לאחוז קטן מהמשתמשים.
  • הוצאות בפיתוח תוכנה תיב"ם חדשה כל כך גבוהות, שכל חברה חדשה שתנסה להתבסס רק על לקוחות MAC תתקשה לחיות. 
  • הדרישה לכרטיסי מסך יחודיים, עם תמיכת חומרה ב OPEN GL , כדי להריץ טוב CAD מכני פוסלת חלק גדול מליין המחשבים של Apple למשימה. בעוד שבסביבת ה PC , כל מה שנדרש הוא להחליף את כרטיס המסך לכרטיס מתאים יותר, Apple איננה מעודדת התערבות שכזו במחשביה.
  • מערכות התיב"ם המודרניות דורשות תמיכה ומקצועיות מצד המפיץ. זו אחת הסיבות שכדי שמערכת תיב"ם תימכר ותצליח, צריך שיהיה מאחוריה מפיץ אמין ומקצועי. רשת המפיצים הקיימת היום למערכות CAD מתמחה רובה בסביבת ה PC וזרה לסביבת ה MAC . להקים רשת חדשה שתתחרה במפיצים  הקיימים עם תוכנת תיב"ם חדשה זה כמעט בלתי אפשרי.  ב 20 השנים האחרונות זה קרה רק פעם אחת ואם חברת סולידוורקס לא הייתה קושרת עצמה לנסיקה של חלונות ב - 32 ביט , אני לא כל כך בטוח שהיא הייתה מצליחה.

גל רז

יום שני, 3 במאי 2010

לינוקס, לא לתיב"ם אבל מומלץ


יש כמובן עוד מערכות הפעלה ל PC חוץ מהחלונות. אבל, לצערי הסיכויים שאתם קוראים טור זה על מערכת שהיא לא חלונות הם קלושים. בכל זאת, רציתי לספר לכם על חג קטן שקורה פעמיים בשנה – השחרור של מהדורה חדשה של "אובונטו" – מערכת הפעלה ל PC ממשפת הלינוקס. קצת על לינוקס ניתן ללמוד כאן http://linux.org.il/whatis וגם כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Linux .
image
ההפצה הנקראת אובונטו היא כמובן לא מערכת הלינוקס היחידה, בטח שלא הראשונה ויתכן שגם לא הטובה ביותר אבל, היא בהחלט הנפוצה ביותר. עם כל החיבה לרעיון הקוד הפתוח, החינמי והמפותח על ידי הקהילה עבור הקהילה, ההצלחה של אובונטו נובעת עדין מכסף, והרבה כסף שמגיעה ממיסד ההפצה  הלא הוא מארק שטלארד. מליונר דרום אפריקאי שתומך בפיתוח. 

אובונטו היא מערכת הפעלה חינמית שמגיעה עם חבילה שלמה של תוכנות אופיס בחינם. היא יודעת להריץ סרטים ולהשמיעה מוזיקה. היא בטוחה לגמרי ממזיקים כגון וירוסים או רוגלות. קל להתקין אותה, היא תומכת מצוין בעברית, יש לה אלפי תוכנות משלימות בחינם, יש לה תמיכה מצוינת בחינם על ידי קהילה גדולה של משתמשים ןהיא יציבה, בשלה וחסכונית מאוד במשאבים.
imageהשאלה היא מה יש לי לחפש בלינוקס? הרי אין שום אפשרות להריץ תוכנת CAD אמיתית על לינוקס. ותוכנת הצפייה הנפוצה eDrawings  שיודעת לרוץ על MAC , אפילו   WINE לא נתמכת ,  גם לא דרך אמולטור . תוכנות התיב"ם להפצות לינוקס הן עלובות , מיושנות ולא שוות את המאמץ  והגרוע מכל הוא שהכל בלינוקס (טוב, זה לא מדויק, אבל כמעט הכל) בחינם! עכשיו, במידה ולא שמתם לב, אני מתפרנס כבר עשור וחצי ממכירת תוכנות. החיבה שלי ללינוקס עוד תחשד כדומה לבעל תחנת דלק שרץ לרכוש מכונית חשמלית משי אגסי .
האמת היא שאני מאוד גאה להכריז שחמישית מהמחשבים אצלי בבית מריצים לינוקס שזה אומר, מחשב אחד בדיוק. המחשב הנ"ל עסוק כרגע בלהשתדרג (אני מקווה שבהצלחה) לגרסת ה" "Ubuntu החדשה ה 10.04. המחשב הוא PC ישן מסדרות הפנטיום הראשונות. הוא נרכש לפני כ 10 שנים בתקופה בה נולדה ביתי הראשונה. בעוד היא עוברת מזחילה להליכה ובהמשך לריצה, עשה המחשב את הדרך ההפוכה. בעית חומרה מסתורית השאירה אותו עם חלונות NT  עד שיום אחד, לפני כשלוש שנים הוא הרים ידיים וסרב להמשיך ולהתקדם הלאה מהמסך השחור עם הודעת השגיאה. היה זה דיסק  של לינוקס ללא התקנה שהציל אותי ואת המידע ואפשר לי לגבות את המחשב לפני פרמוט. המחשב סרב בעקשנות של פרד לכל נסיונות הפרמוט ולפיתויים לקבל להתקנה חדשה של מערכת חלונות. מה לא ניסיתי. התדרדרתי אפילו לחלונות 98 הבזוייה אבל ללא הועיל. רגע לפני שזרקתי אותו לפח התקנתי לינוקס והופ, המחשב קם לתחיה  .
מאז, החוויה שלי ממערכת ההפעלה "אובונטו" היא מאוד חיובית. ה"אובונטו" מביאה לשולחן העבודה משהוא צעיר ורענן. היא מסקרנת וכיף להשתמש בה. המחשב עם האובונטו משמש אותנו בעיקר לשמיעת מוזיקה, סרטים וגלישה. הוא מחובר למסך "37  ובהתחשב בגילו מתפקד בסדר.  הוא מתופעל על ידי כל בני הבית והם אדישים לגמרי לכך שהוא לא ווינדוס.  

התרומה של לינוקס ללקוחות חלונות
ההשוואה שרבים עושים בין לינוקס לחלונות או ל OSX של אפל היא שגויה בעיני. ללינוקס תפקיד משלה בעולם והוא לא בהכרח כתחרות מול חלונות.  אני מאמין שיש הרבה מקום בשוק לתוכנות ומערכות הפעלה חופשיות, בקוד פתוח וחינמיות. הייתי שמח עם היו פתרונות הדומים לסולידוורקס גם לסביבת לינוקס ומצידי, הם יכולים להיות חינם. עולם התיב"ם רק יכול להרוויח מכך בדיוק כפי שלדעתי מקרוסופט והלקוחות שלה רק מרוויחים מהקיום של לינוקס. קל להסביר למה הלקוחות נהנים. הם נהנים מכך שיש תחרות. הם נהנים מכך שזו איננה תחרות בין תאגידי ענק, מסוג אותם הקרבות שמאלצת להזרים תקציבי ענק לשיווק ולמכירות ומשאירות את שני הצדדים מדממים על חשבון הלקוחות. 
חברת כגון מיקרוסופט, מרוויחה מכך שקהילת הקוד הפתוח היא חופשיה וחסרת מחויבויות ולכן נכונה לנסות רעיונות וכיוונים חדשניים. מותר לה להעיז ומותר לה להכשל. עבור החברות, זה שדה התבוננות נהדר שממנו אפשר לגנוב רעיונות טובים ללא סיכון לתביעה. קהילת הקוד הפתוח תומכת בשיתף רעיונות וסולדת מהגנה על תוכנה באמצעות פטנטים ותביעות.  תוכנות הקוד הפתוח יכלות לרמז על טרנדים וכיוונים עתידיים . מחיר הרכישה האפסי נותן אפשרות נהדרת לחשוף יותר משתמשים לטכנולוגיה ובהמשך, להפוך אותם ללקוחות משלמים של תוכנה מסחרית. כאשר ללקוחות יש יותר אפשרויות לבחור בין תוכנות שונות והם אינם מרגישים כשבויים של חברה אחת או שתיים, הכעס שלהם כלפי החברה המסחרית יורד ונותן לאותה חברה יותר "שקט" ציבורי ופחות לחץ.
ההתנגדות הרבה שמעוררות מערכות הקוד הפתוח כגון לינוקס אצל לא מעט אנשים איננה מובנת לי כלל. מספיק שתקראו את חלק מהתגובות לכתבות על לינוקס או שתספרו בסביבתכם שאתם משתמשים בלינוקס כדי לקבל הערות "מבינות" על כך שאין כמו חלונות / מק.  המלצה שלי היא להפסיק להתיחס ללינוקס כמערכת הפעלה רק לפריקים או לאנרכיסטים אנטי מיקרוסופט.  תנו לה הזדמנות.  אתם למשל יכולים כמוני, לקחת מחשב ישן שכבר לא סוחב ולתת לו חיים חדשים עם לינוקס. כנראה שעדין תזדקקו בחיים האלה לחלונות אבל, אתם תהנו מסביבת העבודה החדשה עם חוקים משלה והרבה רעיונות מעניינים ויעילים. תחשבו על Windows כעל מכונית. למשל טויוטה קורולה. תדמינו שיש לכם אחת כזו וכבר שנים, כל חמש שנים אתם מחליפים אותה באחת חדשה יותר. היא אמינה והיא נפוצה, לכולם יש כזו. אתם יודעים היכן נמצא כל מנוף ושעון, איך לכוון את הכיסא ובאיזה צד נמצא מיכל הדלק. אתם מכירים את השגעונות שלה. יודעים שהמנוע מספק אבל גם, שאין טעם ללחוץ אותה בסיבובים. כנראה שהסיכויים שאצליח לשכנע אותכם לרוץ מחר לסוכנות ולהחליף אותה באלפא רומיאו (מכיסכם הפרטי, לא מליסינג) הם נמוכים. אבל בינינו, מי כאן היה מתנגד גם לאלפא רומיאו בחניה לנסיעות כיף מידי פעם?
אז תעשו לכם טובה ותפרגנו לעצמכם הפצת לינוקס נחמדה וגם אם לא הולך וגם אם אתם לא לגמרי מרוצים (זה קורה, אפילו ל IPHONE יש מתנגדים), אנא תזכרו ששיש הרבה אנשים שהשקיעו במערכת מאות שעות ללא תמורה רק כדי לקדם לעזור ולפתח את התחום וללא אותם אנשים, לא תהיה שום מניעה בעתיד למכור לכם את חלונות 10 (איך שלא יקראו לה), ב 15,000 דולר והרי בניגוד לאלפא רומיאו, הלינוקס לגמרי בחינם.
גל רז

יום שלישי, 16 במרץ 2010

OTOY בדרך

בשילוב כוחות של עם AMD הכריזה OTOY על היציאה הקרובה של שרתיים יעודיים להזרמת וידאו באיכות גבוהה. ההכרזה היא ירית הפתיחה לדור של מוצרים שאמורים לתת פתרונות מחשוב ענן לעולם משחקי המחשב, שידור וידאו HD וגם תיב"ם.
ההכרזה של OTOY מעניינת אותנו במיוחד בגלל החשיפה (ראו פוסט קודם) שהחברה הנ"ל היא העומדת מאחורי טכנולוגית מחשוב הענן  של הדור הבא של תוכנת Solidworks. אנו למדים ששיתוף הפעולה הארוך בין AMD (חברת ATI, שמתחלקת בשוק המאיצים הגרפים עם NVIDIA, נמצאת בבעלות AMD) מניב סוף סוף תוצאות.

הטכנולוגיה, שמהמרים שתשנה את עולם המשחקים, תאפשר גם הרצה של יישומי CAD זללני ביצועים, זיכרון ויכולות גרפיות,על מחשוב מרוחק כאשר המשתמש בתחנת הקצה נהנה מעוצמת מחשוב אדירה יחד עם יציבות ואמינות שאינם אפשריים היום. OTOY איננה השחקנית היחידה בתחום. למדנו שאוטודסק השקיעה לאחרונה ב OnLive שעדין נמצאת בשלב מוקדם מאוד.
עם הגב של יצרן השבבים AMD וטכנולוגית ה"פיוזן" של ATI, יחד עם יצרן השרתים Supermicro,  לא פלא שסולידוורקס הרגישה בטוחה לצרף את עצמה לחגיגה בצעד שנראה כמשמעותי ביותר מבחינת החברה מאז שהיא נרכשה ע"י דאסו סיסטמס לפני כ 13 שנים.  
גל רז